ראש הממשלה
31 מאי 2015

"או-אה מי זה בא?, ראש הממשלה הבא!" - על טעויות סטטיסטיות

למרות שמוקדם עדיין לקבוע, אפשר לראות כי הקרקע פורייה מספיק בכדי לזכור את מערכת הבחירות של חורף 2015 כמערכת הבחירות בה כלל המדגמים פשוט לא הצליחו לנבא את תוצאות האמת. הביקורת החריפה על כוכביה הסטטיסטיים של הזכייניות לא איחרה לבוא ואיתם הניסיונות להסביר איפה הם טעו. בכדי לבחון בעצמנו את המקרה בצורה אובייקטיבית ניגשנו ליחידה לייעוץ סטטיסטי בפקולטה ושוחחנו עם ד"ר ניצה ברקן וגב' אפרת ישכיל כדי לנסות לברר מה בעצם קרה שם?

היחידה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטת חיפה נותנת שירות לאנשי האוניברסיטה בעיקר אך גם לחוקרים מחוץ לאקדמיה. תפקיד היחידה הוא לייעץ ולהכווין את החוקרים בכל שלב בו נדרשים להם כלים סטטיסטיים. "היחידה שלנו דווקא לא עוסקת בסקרי בחירות אלא הרבה יותר במחקרים פנים אוניברסיטאיים. צריך להבין שתחום הסטטיסטיקה הוא תחום שעובר כמעט בכל דיסציפלינה פרט אולי למדעי הרוח, מכאן שיש המון ענפי סטטיסטיקה עם כלים שונים בכל אחד מהם. כך גם לבחירות יש תחום סטטיסטי מיוחד עם המודלים המיוחדים שלו" מספרת לנו ד"ר ברקן.

ומכאן ניתן להסיק כבר את הסיבה הראשונה לאותה 'טעות' שראינו בליל הבחירות. אנחנו, צרכני המדיה, לא מודעים למספר הענפים שיוצאים מאותו גזע רחב בעץ שנקרא סטטיסטיקה. ואם במקרה הטוב למדנו קורס או שניים בתואר הראשון הנוגעים לסטטיסטיקה זה עדיין לא הופך אותנו למומחים לסטטיסטיקה ומכאן שאנחנו נופלים למלכודות הדבש של הכותרות הסנסציוניות שמוכרים לנו אמצעי התקשורת השונים.ד"ר ניצה ברקן וגב' אפרת ישכיל

"חשוב לזכור ש'טעויות' הן חלק מההגדרה של סטטיסטיקה הסקתית. כל חוקר המציג תוצאות סטטיסטיות צריך לדווח בצמוד להן את רמת הוודאות או הטעות האפשרית. תוצאות המדגם לעולם לא ישקפו ב-100% את מה שקיים באוכלוסייה, תמיד יהיה פער בין המדגם לאוכלוסייה ואנשים שוכחים את זה, או ששוכחים לספר להם את זה. בעיתונים ניתן לראות שכתוב באותיות קטנות שיש טעות דגימה של 4% נניח, אבל כמה אנשים באוכלוסייה יודעים איך לפרש את טעות הדגימה הזו? התקשורת רוצה כותרות גדולות כאן ועכשיו, זה מובן, לכן חשוב שאנחנו נשמור תמיד על ביקורתיות כלפי הנתונים" קובעת ד"ר ברקן.

"חושב לזכור גם שאנחנו לעולם לא נוכל לדעת בוודאות מה מקור הטעות שנעשתה דווקא בבחירות האלה, אפשר לתת מספר השערות, אבל את הסיבות האמיתיות רק מבצעי הסקר יוכלו לדעת וגם אז הם כנראה ישמרו את התשובות לעצמם". אומרת ישכיל. "במבט ראשון אפשר לומר שהיו הרבה סיבות לכך שהמדגם לא שיקף את תוצאות הבחירות. הרי בימים האחרונים של מערכת הבחירות אסור לפרסם סקרים ואילו הקמפיינים ממשיכים לרוץ, הייתה עצרת ימין בכיכר רבין, קמפיין 'הגוועלד' של ראש הממשלה ממש ביום הבחירות עצמו, הרבה אנשים שטענו שהם לא ילכו להצביע או התלבטו החליטו ללכת ולהצביע ברגע האחרון... בשל כל הסיבות האלה קשה מאוד לחזות מראש תוצאות מדויקות, כמובן שאסור לשכוח שזו ממש לא הפעם הראשונה שהמדגמים טועים בישראל, אבל לציבור יש זיכרון קצר".

ד"ר ברקן: "לא רק זה, במקום מגוריי נערך סקר קלפי של אחד הערוצים שביקש לשאול מה אנשים הצביעו לאחר שהם יצאו מהקלפי האמיתי והמשיבים התבקשו לענות בעל פה מול הסוקר, זו כבר טעות מתודולוגית מכיוון שההצבעה בקלפי היא חשאית וכאשר אתה מבקש מאדם לומר בפומבי זה יכול ליצור מצב בו הוא יאמר תשובה שונה ממה שהוא באמת הצביע".

בחלוקה מאוד כללית ניתן לראות כי "הטעויות" דווקא לא היו כל כך דרמטיות מכיוון שמחנה השמאל קיבל את מה שייעדו לו ובמחנה הימין הייתה תנועה ממפלגות ימין קטנות יותר לכיוון הליכוד, מה שגרם לו לקבל את מרבית הקולות, התנועה הזו של המצביעים יכולה לנבוע מכל סיבה שהזכרנו כאן, כך שגם את 'טעות המדגם' של הבחירות ניתן לקחת בערבון מוגבל. מסתבר כי התופעה הרבה יותר רחבה מהענף הסטטיסטי של סקרי בחירות והיא נמצאת כמעט בכל תחום אחר.

ברקן: "אני יכולה להציג בפניך מאמר שמסכם טעויות סטטיסטיות שבוצעו במחקרים בתחום מדעי המוח. במאמר דווח על יותר מ-500 מאמרים שנסקרו. בכשליש מתוכם נעשה שימוש במבחנים סטטיסטיים מסוימים שבפרשנות שלהם יכולה להתבצע הסקה שגוייה. בחצי מתוך אלה, שזה למעלה מ-80 מאמרים, הטעות אכן נעשתה. במחקר אחר שבוצע לאחרונה בארץ על תרופה הומאופתית, נעשתה טעות סטטיסטית בהסקת המסקנות. למרות טעות זו, המשיכו החוקרים במחקר. מסתבר שגם בתחום התרופות ניתן למצוא את התופעה, כך שלעיתים זה ממש יכול להשפיע על חיי אדם".

ישכיל: "אנחנו תמיד אומרות שאם משהו לא יצא מובהק, זה גם ממצא חשוב. אבל לצערנו כוחות השוק משפיעים לא פחות. גם באקדמיה וגם בשוק הצרכנות יודעים שההשקעה הכספית חייבת להביא תוצאות אז מוצאים דרכים לעקוף את הסטטיסטיקה".

אז כיצד פותרים את הבעיה? האם סוקרי הבחירות יבצעו בדק בית וינסו לבנות מודל-על בכדי להימנע מטעויות בעתיד? ההיסטוריה מוכיחה שלא, אבל במקרה שכן, כנראה שהשיטה הקיימת כבר לא מספקת ויש להוסיף עוד הרבה פרמטרים ממדעי המדינה, פסיכולוגיה ואפילו תקשורת מכיוון שכל תחום משפיע בסופו של דבר על תוצאות האמת. בינתיים המומחיות שלנו לסטטיסטיקה משאירות אתכם עם כלל אצבע פשוט מאוד: להיות ביקורתיים. אם ראיתם את זה בעיתון או בכל מדיה אחרת, קחו את זה בערבון מוגבל, חכו לראות עוד תוצאות שמעידות אותו דבר, אל תתפתו לכותרות סנסציוניות, ובקשר לבחירות? הכי טוב לחכות פשוט לתוצאות האמת בבוקר