זהירות בולענים
31 מאי 2015

זהירות בולענים

בשנים האחרונה תופעת הבולענים לחופי ים המלח רק תופסת תאוצה, מה שהחל כתופעה זניחה שלא התייחסו אליה ביתר רצינות הפכה למגפה מפחידה שתופסת כותרות ומאיימת על סדר היום של אחד האזורים המזוהים ביותר עם ישראל. מדוע זה קורה, והאם לא מאוחר מידי להתמודד עם הבעיה? נפגשנו עם פרופ' אמריטוס משה ענבר מהחוג לגאוגרפיה שישפוך לנו מעט אור על התופעה.201505 2 2

פרופ' ענבר הוא דיזאסטרולוג, או 'אסונאי' כפי שהוא מקפיד לתקן בעברית. משמע שהוא מומחה בתחום אסונות הטבע, בכדי להבין את תופעת הבולענים, פרופ' ענבר מתעקש שנבהיר תחילה מספר מושגי יסוד, "ראשית, אין צורך בתואר בכימיה בכדי להבין שמלח מומס במים" פותח פרופ' ענבר כשהוא מבין מי יושב מולו ואת אופן ההסבר המתאים לי. "אבל גם מלח יכול להיות מומס עד רמה מסוימת, והיא שליש. מכאן שבהיסטוריה הרחוקה, בים המלח הקדום הצטבר כל כך הרבה מלח שכמות המים לא יכלה כבר להמיס אותו ולכן הוא שקע. כך שהיום ישנו בלוק מלח עצום ותת קרקעי בכל שפת ים המלח".

ואת גוש המלח הזה מנסים היום למפות, מדובר על שכבת מלח עצומה שההערכות אומרות שהיא משתרעת לאורכו של כמעט כל שפת ים המלח ונמצאת בעומק משתנה של בין 20-50 מטר מתחת לאדמה. ומפה, ההסבר לתופעת הבולענים פשוט: היות ומפלס המים של ים המלח יורד בכל שנה [כמטר בשנה!] והיות ומי הגשמים המתוקים של ירושלים והרי יהודה מתנקזים בסופו של דבר לים המלח נוצר מצב בו מפלס המים נמוך מספיק בכדי שמי הגשמים המתוקים יחלחלו דרך האדמה, יפגשו את שכבת המלח התת קרקעית וימיסו אותה בדרכם לים המלח. לאט לאט נוצרים חללים בשכבת המלח שהולכים וגדלים וברגע הנכון המשקל מעל לחלל שנוצר גורם לקריסת הקרקע והנה לנו בולען.

לצערנו, אין דרך מדויקת עדיין למפות היכן בדיוק ייפער הבולען הבא ומתי, כך שיש רק מפות היתכנות לבולענים בסבירות גבוהה, מפות שמכסות את מרבית שטחי שפת ים המלח. שאלתי את פרופ' ענבר האם ישנה דרך להתמודד עם הבולענים או שכבר איחרנו את המועד? "יש הרבה דרכים להתמודד, אפשר כמובן להמתין עד שמפלס הים ירד כה נמוך שהמים המתוקים לא יצטרכו לעבור דרך שכבת המלח בקרקע אלא יעקפו אותו". אומר פרופ' ענבר בקריצה. אבל נכון לעכשיו, כשבולענים כבר נפערים על גבי כביש 90 ומהווים סכנה אמיתית לחיי אדם יחד עם פגיעה כלכלית בסביבה בשנים האחרונות בצורת סגירת עסקים כגון המעיינות החמים בעין גדי או מטעים תמרים השאלה היא מה ניתן לעשות כרגע?

"כרגע יש מספר פתרונות על השולחן, השאלה היא כמובן שאלה של כסף. כמה הממשלה מוכנה להשקיע? אם אני אתייחס לבעיה המידית והיא הכביש הבין עירוני, אז ניתן לבנות מערה שתעבור דרך ההר, ששם אנחנו יודעים שלא יהיו בעיות של בולענים כי המים המתוקים לא מחלחלים בשכבות מלח שם. ולדפן אותה בבטון. אפשר גם תעלה היורדת מתחת לפני הקעקע, אבל לכל פרויקט כזה יצטרכו לבנות גשרים ועבודות מיוחדות בעלות של מאות מיליוני שקלים כך שכנראה הפתרון שאני צופה יהיה לשנות את תוואי הכביש ולהצמיד אותו כמה שיותר להר שהוא האזור הבטוח".

פרופ' ענבר פרס אפשרויות רבות נוספות להתמודד עם הבעיה כגון חפירה של מצבורי מים במעלה ההרים כך שמי הגשמים המתוקים ייאגרו שם וישמשו את האוכלוסיה וגם נמנע את המסת המלח, ניתן גם לבנות את הכביש על כלונסאות העוברות את שכבת המלח ועוד הרבה פתרונות יצירתיים, אך שוב, בסופו של דבר, כנאה שהפתרון המהיר והזול ינצח.זהירות בולענים

פרט לכך פרופ' ענבר מגלה לנו כי תופעת הבולענים אינה ייחודית לאזור ים המלח. בכל אזור קראסטי של גיר בו יש מערות ישנו סיכוי לתופעה דומה. בישראל זה מתרחש כאמור בעיקר בים המלח אך גם באזורי הלס של קריית גת כבר נתגלו תופעות דומות, לגבי שאר העולם, מספיק לכתוב את הערך sinkhole במנוע החיפוש גוגל בשביל למצוא שהתופעה חוצה את כל כדור הארץ, בין האתרים הפופולאריים ביותר נמצא את הלגונה העונה לשם "החור הכחול" בבליז אשר הינה בולען תת קרקעי עצום, ובולען הענק שנפער באמצע העיר בגוואטמלה ועורר סערה תקשורתית.

לסיכום, אנחנו יכולים להבין כי הבולענים כבר כאן וכנראה התעוררנו מעט מאוחר מידי, ניתן להאשים זה את זה. אבל האחריות היא קולקטיבית. השאלה עכשיו היא כיצד נוכל לשמר את האזור בכדי הנכדים שלנו גם יוכלו להנות ללא חשש משפת ים המלח, ויפה שעה אחת קודם.