מרגישים בלחץ? מעכשיו זה תורשתי.
18 מרס 2014 לאון קלמן

מרגישים בלחץ? מעכשיו זה תורשתי.

צוות מחקר באוניברסיטת חיפה מצא כי תכונות הנרכשות במהלך החיים עברות גם הן בתורשה לצאצאים.

 

צוות מחקר בתחום הפסיכוביולוגיה בראשות ד"ר אינה גייסלר-סלומון מאוניברסיטת חיפה מצאו כי לא רק תכונות מולדות עוברות בתורשה מדור לדור אלא גם תכונות נרכשות כגון לחץ ויכולות למידה.

inna-gaizler

כמה פעמים הרגשתם שהלחץ פשוט גובר עליכם? בין אם מדובר בלימודים, בעבודה, המשפחה או תמהיל של כולן יחדיו? ממצאים חדשים מראים כי ההשפעות של לחץ סביבתי, כמו תכונות נרכשות אחרות, מועברות מהורים לצאצאים. ד"ר אינה גייסלר--סלומון, מרצה כבר ארבע שנים בתחום הפסיכו-ביולוגיה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה פרסמה לאחרונה מחקר בכתב העת היוקרתי biological psychiatry ובו ממצאים מדהימים לגבי טבע העברת התכונות הנרכשות בקרב חולדות.

ד"ר גייסלר-סלומון העוסקת בתחום התפר בין פסיכולוגיה לביולוגיה בשילוב עם חקר המוח עומדת בראש צוות מחקר המנסה לבדוק מהם המנגנונים המוחיים שמסבירים תופעות התנהגותיות כמו לחץ או יכולות למידה. במהלך מחקר שנערך על חולדות באוניברסיטת חיפה, צוות המחקר הכולל גם את הדקטורנטית היבא זידאן, גילו כי לחץ ועקה מועברים מדור ההורים לדור הצאצאים למרות שמדובר בתכונה הנרכשת במהלך החיים ואינה מולדת בפרט עצמו. המחקר לקח קבוצת חולדות נקבות וחשף אותן לתנאי לחץ בתחילת תקופת הפוריות בחייהן עד שנקלטה עלייה בכמות הביטוי של הגן CRF1  בקליפת המוח, גן אשר בא לידי ביטוי בעת חשיפה ללחץ מתמשך.

לאחר חשיפה ללחץ ממושך ועלייה בביטוי הגן CRF1 החולדות נכנסו להריון וביום ההמלטה נלקחו צאצאיהם לבדיקה גם כן. הממצא היה מדהים: צאצאי החולדות שנחשפו ללחץ הראו גם כן ביטוי גבוה פי 18 בגן CRF1 כבר ביום הראשון להיוולדם לעומת קבוצת הביקורת אשר לא הראתה שום שינוי בביטוי הגן. דבר המלמד כי תכונה שנרכשה במהלך חייהם של ההורים עברה בתורשה גנטית לצאצאים.

dna

הממצא הזה פותח צוהר לחשיבה על מחקרי המשך שעל חלקם ד"ר גייסלר-סלומון והצוות כבר עובדים בימים אלה. בהמשך הדרך הם מקווים שנוכל, בעזרת ממצא זה, להבין כיצד תופעות של חשיפה למצבי לחץ משפיעות על דורות ההמשך גם אצל בני אדם. נושא שמקבל בישראל חשיבות עליונה כאשר אנו עדים לתופעות כגון 'תסמונות דור שני ושלישי' לשואה, או דורות של ילדים החשופים לירי טילים מתמשך ועלייה בגורמי הלחץ באזור הדרום. מנגד, ישנה גם נקודה אופטימית במחקר זה, בימים אלו נמצאת בבדיקה ההשערה כי עצם העברת הגן אשר מודע יותר לתחושת הלחץ דווקא תיצור צאצא עתידי בעל יכולת התמודדות טובה יותר עם מצבי לחץ, וכמובן תעזור בפיתוח מחקר והבנה של מחלות נפש הקשורות לתחושות לחץ תמידית.

במחקר זה נעשה שימוש בתחום האפיגנטיקה – תחום חדש שסוחף את ענף חקר המוח בסערה. האפיגנטיקה מדברת על שינויים שאינם נמצאים בDNA עצמו אך עדיין עוברים בתורשה על ידי כך שחומרים שונים דואגים לביטויים מוגברים או להפך, להשתקה של גנים מסוימים. בהשקפה רחבה מאוד אנו יכולים לראות כיצד מחקרים באפיגנטיקה, ומחקר מהסוג של ד"ר גייסלר-סלומון בפרט יכולים ללמד אותנו גם על התודעה האנושית, הסקרנות והרצון להמשיך לחקור. 

 

Read 40435 times