פרקטיקה של חיקוי
18 מרס 2014 לאון קלמן

פרקטיקה של חיקוי

מודל חדש פרי מחשבתו של דר' אילן פישר מסביר כיצד בעתיד נוכל לחזות עימותים מדיניים עוד לפני שהם נוצרים ולסייע לפתרונם עוד טרם התרחשותם, ואיך כל זה קשור לדילמת האסיר?

 

ilan-fisher 

מה הופך אוכלוסייה למשגשגת? איך היא גורמת לעצמה להתרבות ולהתפתח? באיזו טכניקה עדיף להשתמש בעת עימות? כל אלו הן רק חלק מהשאלות שעליהן עונה מחקר בראשות ד"ר אילן פישר ראש המסלול לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת חיפה.

ווירוסים, בעלי חיים וכמובן בני אדם פועלים בקבוצות בשביל לשרוד, זהו אחד מהעקרונות הכי בסיסיים, אבל מהי הדרך הטובה ביותר לשרוד בעימות מול אוכלוסייה אחרת על משאבים? כפי שנותח כבר בבעיות מסוג דילמת האסיר, ההתנהגות הרציונלית היא דווקא לבגוד, להילחם ולחסל את הצד השני בשביל לזכות במשאב. כל זאת בזמן שהצד השני חושב בדיוק אותו הדבר כלפינו. דילמה, כבר הזכרנו?

ד"ר אילן פישר החליט להכניס משתנה נוסף למשוואה והוא תפיסת הדמיון של הפרט כלפי הצד השני: "אנו צריכים לשאול את עצמנו עד כמה הצד השני דומה לי ומה הסיכוי שהוא ינקוט באותו דפוס פעולה כמוני וזה עוד לפני שהגדרתי בכלל את דפוס הפעולה שלי.." אומר פישר. את הדמיון הזה ניתן לכמת לערך מספרי ולהשוות אותו לערך מינימאלי, הניתן לחישוב מתוך ערכי התוצאות האפשריות של הקונפליקט. במקרה ומצאנו כי הצד השני דומה לנו יותר מהערך המינימאלי – רצוי לנו לשתף אתו פעולה. במקרה ונמצא שרמת הדמיון לא מספקת נאלץ לבגוד בו. פתרון כזה ממקסם את הרווחים גם במפגשים חד פעמיים וגם במפגשים מרובים.

כל זה יפה בתיאורה בה קיים מספר קטן של מתמודדים. אך בהקשרים אבולוציוניים פרטים יכולים לפגוש כל מיני טיפוסים הפועלים על פי אסטרטגיות שונות, כך שאסטרטגיה מסוימת יעילה למפגש מסוג אחד אך לא בהכרח למפגש מסוג אחר. אי לכך החליט דר' פישר לתרגם את הרעיון לאסטרטגיה אבולוציונית הממומשת בהדמיית מחשב ומאפשרת לבחון את הרעיון החדש אל מול מיטב הרעיונות שנחקרו בעשורים האחרונים. למחקר הראשוני הצטרפו אלכס פריד וליאור סברנבסקי, שניהם דוקטורנטים באוניברסיטת חיפה, ולאחר מכן חברו למחקר צוות חוקרים ממכון מקס פלנק בבון ומאוניברסיטת פרינסטון, ובכלל זה חתן פרס נובל בכלכלה פרופסור רינהרד זלטן ופרופסור סיימון לוין מהחוג לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת פרינסטון. יחדיו הם בוחנים אספקטים פסיכולוגיים כלכליים ואבולוציוניים של התנהגות בני אדם כמו גם את הדינמיקה האבולוציונית המתבססת על הדמיון האסטרטגי. כיום כבר פורסמו מספר מחקרים המאוששים את המודל מבחינה ניסויית, וכמו כן פותח  מודל ממוחשב המראה כי האסטרטגיה המבוססת על דמיון וחקיינות(Mimicry and Relative Similarity)  הינה בעלת יתרונות אבולוציוניים ניכרים. "בסופו של יום, ככל שאתה דומה יותר ליריבך כך גדל הסיכוי שהעימות יסתיים בשיתוף פעולה ובפחות עוינות" טוען דר' פישר. אז מהו בדיוק העיקרון העומד בבסיס שיטת החקיינות? בשורה אחת ולא מספקת במיוחד ניתן לומר שאם אתה רוצה להפוך עימות לתהליך של שיתוף פעולה עלייך לגרום לצד השני לחשוב שאתה דומה לו כמה שיותר, כך ניתן למזער את הנזקים שבעימות ולאפשר לשני הצדדים לשגשג.

attack

המודל אותו מפתחים דר' פישר ועמיתיו שפורסם לאחרונה ב - PNAS Proceedings of the National Academy of Sciences  שואף בין השאר לחזות קונפליקטים עתידיים לפני ההתפרצות של הפעילות העוינת וכך לסייע לפתרון הקונפליקט עוד במהלך היווצרותו. פתרון קונפליקטים בעולם כיום כרוך בהוצאות אדירות של כסף, בין אם מדובר בהתערבות צבאית או בהתערבות כלכלית התומכת בהסכמי שלום והפסקת אש המזינים את שני הצדדים בכסף רב בתמורה לשקט. התיאוריה של דר' פישר טוענת שבעזרת תהליכים חברתיים וכלכליים יעילים נוכל להגדיל את תפיסת הדמיון בין הצדדים ולהפחית את הערך המינימלי של הדמיון הדרוש לשם קבלת שיתוף פעולה. בדרך זו נצמצם התפרצויות אלימות ואף נוכל לתעל את הכסף שנחסך בכדי להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו.  

 

Read 46097 times