שעת קבלה עם דר' אור דונקלמן
18 מרס 2014 לאון קלמן

שעת קבלה עם דר' אור דונקלמן

דר' אור דונקלמן, זוכה פרס קיריל, בשיחה אישית על סוגיית הפרטיות בעולם המודרני והקונפליקט בין האקדמיה לתעשייה.

 

ד"ר אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב הוא זוכה פרס קריל המוענק על ידי קרן וולף לחוקרים צעירים מצטיינים לשנת 2014. דר' דונקלמן מרצה כבר שלוש שנים באוניברסיטה בחוג למדעי המחשב, חוקר בתחומי אבטחת מידע וקריפטוגרפיה ונחשב לאחד החוקרים המובילים בתחום הסייבר בעולם למרות גילו הצעיר. לאור זכייתו בפרס קריל היוקרתי התיישבנו לשיחה קצרה על משמעות הפרטיות בימינו, על החלום האישי, וכמובן, האם קיים צופן שלא ניתן לפצח.

 

matrixדר' דונקלמן (33) החל את לימודיו בטכניון כבר בגיל 17 בתכנית המצוינים, תחת חסותו של פרופ' אלי ביהם ששימש מאוחר יותר גם כמנחה שלו לתואר השלישי הוא התקדם במהירות במסלול האקדמאי והחל לפרסם מאמרים בעצמו ובשותפות עם מרציו, ובשנת 2006, כאשר היה בן 26 בלבד, מצא עצמו כבר עם תואר דוקטור. "ההתמחות שלי היא בשבירת צפנים" מסביר לי דר' דונקלמן, "מה שאני עושה בעצם הוא לקחת צפנים ולנסות לרסק אותם, למצוא דרכים שאפשר פשוט לפצח אותם, אם אני מצליח סימן שלא כדאי לתכנן ולהשתמש בצופן הזה ויש להחליפו".

דר' דונקלמן, בוא נשבור את הקרח על ההתחלה, האם קיים צופן בלתי ניתן לפיצוח?

"וודאי, קיימים מספר צפנים כאלה כמו צופן מפתח חד פעמי לדוגמא (וורנם), בו עוד במלחמה הקרה, אבל הוא לא פרקטי משום שבשביל להשתמש בו יש צורך למפגש של שני האנשים לפני השימוש בצופן ואורך המפתח אליו צריכים להיות כאורך ההודעה. כיום אנחנו מנסים לפתח צפנים בעלי מפתחות קצרים שיתנו את אותה רמת בטיחות מספקת"

מדוע בכלל כל עניין ההצפנה תופס חשיבות כל כך מרכזית בימינו?

"זו שאלה שרק אדם שחי בעולם חופשי לכאורה יכול לשאול. אנחנו אולי חיים בעולם חופשי, אבל רוב העולם לא חי בחופשיות כלל. בארה"ב, סין או איראן לדוגמא עוקבים אחרי כל שיחת טלפון שלך. צריך לתת לציבור את הכלים בכדי שהתקשורת תהיה פרטית ושלאנשים יהיה חופש, מה שדורש פרטיות. ולצערי אנחנו לא מבינים את זה. אנשים לא יודעים שהיום לכל מצלמה דיגיטאלית יש GPS  מובנה כך שניתן לדעת איפה התמונה צולמה בין אם נרצה או לא, או שלכל מדפסת צבע יש סימן מים משלה.."

"העולם היום עובר להיות כל כך מקושר, החזון הוא שהמקרר יזהה מתי ייגמר לך החלב ויזמין לבד מהסופר, פתאום אנחנו מבינים שכל המידע הפרטי הזה הוא בעל משמעות לגופים מסוימים. אבל זה לאו דווקא משהו חיובי. אני מאמין שבלי חופש אמיתי, בלי יכולת להחליף דעות קונטרוברסליות ככול שיהיו, לא תהייה צמיחה וקידמה.. זה שאדם נכנס לאתרים של ניאו נאצים או של איזו חסידות חב"ד זה לא אומר כלום, ומה אם אותו אדם רק רוצה לקרוא על הנושא? זה לא נכון שיהיה אפשר לעקוב אחרינו כל הזמן, יש מחיר לחוסר הפרטיות."

אני בטוח שהיו לך לא מעט הצעות מהתעשייה ומכל מיני גופים שהיו שמחים להניח את ידיהם על הידע שלך, תוכל לספר על אחת ההצעות היותר מוזרות שקיבלת?

"פעם אחת פנו אלי יחידת משטרה איטלקית שיעודה הוא מלחמה במאפיה ובפשע המאורגן באיטליה והם ביקשו ממני לפצח צופן 'קילוק'. זה צופן שמיועד לאזעקות של מכוניות כנגד גניבה, הם טענו שהם צריכים להיכנס למכוניות של מאפיונרים מבלי להשאיר עקבות"

מדוע אתה לא הולך למגזר הפרטי באמת? עם היכולות שלך, הכסף לא קורץ?

"הבעיה בתעשייה בתחום הזה הוא שמה שמעניין אותה זה מה המוצר הבא בקנה וזהו. באקדמיה יש לנו מבט הרבה יותר ארוך טווח וזה מנטרל אינטרסים מסחריים, מה שמשחרר אותך מהעול שלהם ומאפשר לך להיות נאמן לאמת ולהתעסק במדע פרופר. חוץ מזה שאני מאוד אוהב ללמד ואת האינטראקציה המחקרית. הפוקוס של התעשייה הוא שלוש שנים קדימה והפוקוס שלי עומד על 20 שנה קדימה, בשביל זה צריך להיות באינטראקציה עם העולם האמיתי, איפה הוא עומד היום ולאן הוא הולך. ב1980 חשבו שמצאו את הצופן האחרון שיצטרכו אי פעם. ואז הגיע האינטרנט ואיתו הקדמה והטכנולוגיה ושינה את כל התמונה. היום יש צורך בצפנים שצורכים פחות אנרגיה אבל עדיין מהירים יותר, אפילו בשנת 2001 אף אחד לא האמין שתחום ההצפנה יהיה מה שהוא היום."

קיבלת את פרס קריל לא מזמן, פרס המוענק לאנשי אקדמיה המצטיינים במחקר, ועל כן אני חייב לשאול, מה המחקר שאתה הכי גאה בו?

"דבר ראשון אני הכי גאה בבת שלי שנולדה ב2012, אומנם היא לא בדיוק תוצאה של מחקר אבל אין ספק שאני הכי גאה בה. פרט לכך יש מספר מחקרים שאני מאוד גאה בהם, אם זה פיצוח צופן הקילוק לפתיחת רכבים שהזכרתי קודם והצלחנו לפצח אותו לבסוף או צפנים של דור שלישי בתקשורת סלולרית.. אני חושב שהמאמר שאני הכי גאה בו מכולם הוא מאמר שכתבתי יחד עם שותפי ממכון וויצמן דר' איתי דינור, דר' נתן קלר מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן. במשך שנים היה ידוע כי הצפנה כפולה בצופן מסוים בטוחה כמו הצפנה בודדת וכי הצפנה משולשת נותנת מענה אבטחתי טוב יותר ומרובעת, מן ההיגיון, אפילו טוב יותר וכך הלאה.. אנחנו הצלחנו להראות שהצפנה מרובעת שקולה להצפנה משולשת. כלומר, בשורה התחתונה המחקר הראה שאנו מקבלים פחות בטיחות ממה שאנחנו משלמים עליו. אני מאוד אוהב את המחקר הזה כי התוצאה שלו הייתה מאוד אלגנטית, זה פשוט היה פתרון אסתטי ויפה, וזו דוגמא מעולה למה האקדמיה עדיפה על התעשייה."

ומה השאיפות לעתיד, לאן היית רוצה להגיע?

"זו שאלה לא פשוטה, הצרכנים הישירים של המחקר שלי הם אנשי אבטחת מידע ויש פער גדול מאוד בין השפה שלהם לשפה שלי בתור איש קריפטוגרפיה. החלום שלי הוא לגשר על הפער הזה ולהביא את הקריפטוגרפיה למצב בו היא ניתנת ליישום בכל מקום שצריך אותה וכך לייצר חברה שיש בה יותר פרטיות וכתוצאה מכן, חופש. הדרך היא לאחד את שתי הקהילות שמאוד ידידותיות אחד עם השנייה אבל לא מבינות ממש זו את זו."

Read 72117 times